איבדון המצפן - הרהורים על לוח הצולקין, ריברסינג ומדיטציה

בימים האחרונים אני מרגישה שאיבדתי את המצפן הפנימי שלי. כאילו הניחו מגנט מעל לראשי ושכחו להסירו, ואני נעה הנה והנה חסרת יכולת להחליט, ליישם, לפעול. לפי לוח הצולקין זהו גל המראה. גל המראה, שנמצא במרכזו של הלוח במקום שנקרא "צינור האור" והמראה מביאה איתה את איכות השיקוף, האינסופיות והסדר. אפשר לדמות את התחושה שלי כאילו נקלעתי בחדר מלא במראות. אני לא יכולה לזוז, אני רואה את כל הזוויות האפשריות למעשים שלי – ואני לא מצליחה לייצב את המצפן הפנימי שלי. אני לא מצליחה לספק לעצמי את פורקן לתחושות האלו – מרגישה כאילו גל אש חזק פוקד אותי. פעילות פיזית עוזרת לי, רכיבה על אופניים למשל. אך אני מרגישה שהבלבול הזה – אמנם הוא חולף וזמני, אך עלי לתת התייחסות כלשהי לתחושה הזו, שהמצפן הפנימי שלי יוצא מכלל שליטה. מה שבטוח אני צריכה להרגיע את עצמי.

לאחרונה אני גם מתבלבלת בתזונה שלי. אמנם אני שומרת על טבעונות אבל אני אוכלת הרבה יותר סוכר ובצקים למינהם, ואפילו חזרתי לשתות מעט קפה. זהו אחד מהגלים המוכרים לי אך אני מרגישה שעלי לתת לו התייחסות מסויימת. הדבר דומה למין הצפה רגשית, וניתוק מהקרקע. קשה לספור את כמות הכוסות ששברתי בשבועיים האחרונים, ואת כמות המיים ששפכתי. שברתי בקבוקי מיים בזה אחר זה.

שינה בחוץ מאד עוזרת לי. ישנתי לפני מספר ימים אצל חברה שלי שגרה בחווה ששוכנת ליד יער, להתעורר אל מול הירוק הזה שוטף את הנשמה והתודעה. ממש כמו תרפיה, ואולי בכלל זה מה שאני צריכה. כמה ימים במדבר יוכלו לעזור לי מאד. אני חושבת שגם כמה ימים של מיקוד ופיקוס יעזרו לי, אולי הכיוון הוא בכלל העמקה בתוך עצמי באמצעות ריברסינג.

כך בינתיים אני ממשיכה תוך מצב רוחי המוזר והאפרורי. לעיתים בשמחה ולעיתים בפחות שמחה, בסך הכל אלו הכל עניינים חולפים אולם לפעמים נדמה לי שעלי לשנות את צורת החיים שבה אני חיה. אני חולמת על חווה רחוקה עם חקלאות אורגנית בה נחיה חיים בלתי תלויים באמצעות חקלאות אורגנית וחשמל סולארי, בניה אקולוגית ואהבה.